<h1>סידור רבינו עמרם גאון — סדר יוה"כ</h1>
<h2>דף כד:</h2>
אבל יום הכפורים שחל להיות בשבת, לאחר סיום תפלת לחש יורד שליח צבור ואומר, ויכלו ומגן אבות בדברו, כסדר כל שבת ושבת, וחותם ברוך מקדש השבת, ותו לא. דקיימ"ל הלכתא כרבא, דאמר רבא יום טוב שחל להיות בשבת, שליח צבור היורד לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב, שאלמלא שבת אין שליח צבור יורד לפני התיבה ערבית ביום טוב. ואע"ג דבנעילה דיומא דכפורי מדכרינן, התם היינו טעמא יום הוא שנתחייב בארבע תפלות, אבל מגן אבות בדברו דבשבת בדין הוא דלא צריך, ורבנן הוא דתקון משום סכנה דבי שמשי כדכתבינא לעיל, וכיון דבשבת גופה משום מילתא איתקן, בכל יומא טבא דיקלע בשבתא, מקדש השבת חתמינן ותו לא מידי.
<h2>דף מז:</h2>
ובערב יום הכפורים אין רשאין להטמין את החמין כמו שעושין בערבי שבתות, מפני שאין טומנין את החמין אלא לכבוד שבת, וזה נמצא אוכלו בחול במוצאי יום הכפורים, הילכך אין בר ישראל רשאי להטמין בערב יום הכפורים, כדי שלא ימצא מטמין לכבוד החול. וכבר הפליגו בדבר זה, אנשי אספמיא ועשו סמיכה שאין טומנים. אבל רב נטרונאי גאון הכי קאמר, להטמין תבשיל מערב יום הכפורים למוצאי יום הכפורים, למה הוצרך לכך, בשלמא להטמין בערב שבת, משום דקא בעי מיכל בשבת תבשיל, אלא למוצאי יום הכפורים חול הוא, למה הוצרך להטמין מערב יום הכפורים, ימתין למוצאי יום הכפורים ויעשה כל צרכיו. אבל איסור אין בה, והעושה אין ממחין בו, ואין מונעין אותו.
